סביבה וסופר

כבר כמה שבועות שאני עושה קניות בסופר, רק דרך האינטרנט.
הסיבה היא בעיקר כלכלית, אבל גם סביבתית.
כן , קראתם נכון – לקנות בסופר זה יותר יעיל כלכלית וגם תורם לסביבה.
זה נשמע מאוד מוזר הקביעה הזו שלי. הרי לקנות מצרכי מזון באינטרנט היום זה בד"כ קצת יקר יותר מבסופרים הזולים במיוחד או מקסימום אותו מחיר ותוסיפו לזה את עלות המשלוח שצריך להוסיף (לא ברור לי עדיין על פי איזה מודל כלכלי משאירים את העלות הזו ללקוח),זה לא נשמע יתרון כלכלי במיוחד. וסביבתי? מי שכמוני לא מרגיש נח מכמות שקיות הפלסטיק בסופר הרי דואג להביא אתו מהבית שקיות רב פעמיות (הכי מומלץ החזקות הגדולות של איקאה) ובמשלוח אתם מקבלים את המוצרים ארוזים בארגזים, שקיות, ולמוצרים שדורשים קירור מוספים אריזות מיוחדות שומרות קור.
אז איך הגעתי ליותר כלכלי ויותר סביבתי? יתרון אחד קטן – אני לא נמצא בסופר כשאני קונה.
כשאתם בסופר, עולם התוכן שלכם מתמסר למה שסובב אתכם, זו לא הסביבה הטבעית שיצרתם לעצמכם, אתם לא עיצבתם אותה. אין  את הטלוויזיה של הסלון ברקע, אין מוזיקה אין חום של בית. יש סופר, אתם בעולם התוכן שלו. החושים שלכם נתונים לגירויים שהסופר מספק. התלת ממד של האריזות, הריח במאפייה, החיוך של המוכר במעדנייה כשהוא מציע את הגבינה הסתמית שהוא חייב למכור כי היא "משהו מיוחד, אתם חייבים לטעום, קחו חתיכה קטנה".
אז וואלאכ, אני לא רוצה לטעום את הגבינה שלהם, לא רוצה להריח את הבאגטים ולא לראות את האריזה של השוקולד רוזמרי שלהם בהוצאה מיוחדת  שמחזירה אותי לשנות השמונים בהתרפקות נוסטלגית. לא רוצה לקנות בתוך מלכודת החושים שיצרו לי. לא רוצה ללכת בתוך העיצוב המוקפד שנועד לגרום לי לרצות כל הדרך ואני לא רוצה לעמוד ליד הקופה ולראות את החטיף מארס שבאמת בא לי פתאום או את המקרר עם הפחית ספרייט (האמת בא לי ספרייט, אבל בקטנה, פחית קטנה וזהו). מה שאני רוצה זה לשבת בבית שלי, עם טלוויזיה ברקע, או מוזיקה שמותאמת לי אישית, ואם  הם ינסו שם בסופר לדחוף לי גם מהאתר אינטרנט כרוז שצורח מבצעים בחזרתיות של חוקר שב"כ אני פשוט יעשה להם mute. ובכלל, נראה את הכרוז שלהם מתחרה במוזיקה שערכתי לעצמי ב jango  או PANDORA , נראה את האריזות שלהם מתחרות ב Big Lebowski  שבדיוק משודר בערוץ הקומדיות. אין לסופר סיכוי, באתר שלו שאני מפעיל על הספה בסלון הוא יכול להציע רשימת מוצרים. מקסימום לספק לי מבצעים.  אז אני קונה פחות. וכשאני קונה פחות חברים,  אני חוסך.
אני כבר כמה שבועות קונה הרבה פחות ואפילו מוציא בסופו של דבר פחות מבעבר. ותתפלאו – שום דבר לא חסר לי. נכון, יש לי פחות שוקולד בבית עכשיו. אבל תכלס אם אני לא מביא את השוקולד אל הבית מהסופר, והוא לא ניצב מולי וקורא לי לנגוס בו כל ערב, אז אני פחות זוכר אותו. אתם אולי חושבים שאתם צריכים כל דבר שאתם מעמיסים על העגלה, בייחוד אם אתם אוכלים את כולם בסוף. אבל אם אני אוציא הרבה מהם , אתם לא תשימו לב.
ובנוסף לחיסכון הכלכלי הישיר יש גם חיסכון כלכלי עקיף. לנסוע לסופר מבחינתי אומר שעתיים לפחות מרגע היציאה מהבית ועד שנכנסתי חזרה עם כל השקיות. והשעתיים האלו באות על חשבון הזמן הפנוי הלא רב שיש לי כאדם עובד. כמה כסף אתם הייתם מוכנים לשלם על שעה וחצי אקסטרא (שעתיים קניות בסופר פחות חצי שעה שלוקח לבצע קניות ברשת) של פנאי בשישי בבוקר? תוסיפו אותם בבקשה לחיסכון.
ומה לגבי הסביבה? הרי אמרתי שהיתרון הוא גם סביבתי. אז עזבו שנייה את כל מה שסיפרו לכם על מחזור ואריזות ירוקות. מבחינה סביבתית יש אלטרנטיבה אחת שעולה בכמה רמות על כל השאר – להוריד את הצריכה (במידה ולא ניתן לנתק את הצריכה מטביעת הרגל הסביבתית).  עדיף שלא תקנו את הפחית ספרייט שאתם לא ממש צריכים באותו רגע במקום למחזר אותה בהשקעה אנרגטית של התכה, עיצוב מחדש והדפסה של הלוגו. אני יודע שמבחינה כלכלית גלובלית זה נשמע בעייתי ,כי זה באמת בעייתי הפתרון הזה. הכלכלה המערבית המודרנית מבוססת על צריכה מטורפת, זה נכון. אבל עדיין – הדבר הכי סביבתי שאתם יכולים לעשות זה לקנות פחות וחשוב מכך – להתרגל לקנות פחות (לא רק בסופר). אז גם אם השליח מביא לכם הביתה את המצרכים עטופים בשקיות, ארגזים ושומרי קור מיוחדים – בסופו של דבר אתם עדיין מבצעים רכישה סביבתית יותר כשאתם קונים בסופר.