אם יש נושא אחד במדע שאני מנסה להסביר יותר מכל – זו הנדסה גנטית בחקלאות. מי שמכיר אותי כבר יודע, זה הפך להיות אצלי מאבק. הקמתי דף פייסבוק בנושא ואני מנהל אותו כיום עם כמה מומחים מהתחום. אני מרצה בנושא, כותב עליו. לא בשביל לקדם הנדסה גנטית אלא בשביל לקדם הבנה מציאותית של העובדות. כדי למנוע טכנופוביה מיותרת. אבל עזבו שנייה בצד את השאלה של אם טיפוח צמחים בעזרת הנדסה גנטית הוא דבר "רע". אני מבטיח לכם שעוד אכתוב מספיק על זה בבלוג. אבל היום אני הולך לדבר על הנושא מתוך זווית קצת שונה.
לאחרונה שומעים הרבה את השם אוסילו. אין מה לעשות, פרסום הוא דבר משתלם. אוסילו הוא מוצר הומיאופתי המבוסס על חיידק האוסילוקוקסינום שמתיימר לטפל במחלת השפעת.
בואו שנייה נבחן את זה לעומק :
הומאופתיה היא תורת ריפוי אלטרנטיבית המתבססת על ההיגיון של "דומה מרפא דומה" . יעני אם יש לך הרפס, לטפל בך עם… הרפס. טוב אולי זה לא כל כך פשטני. כבר יש לך הרי הרפס, מה יעזור לך עוד? לכן מה שנהוג בהומאופתיה הוא להשרות ולדלל את מקור המחלה בסדרת מהולים. כמה לדלל? המון! תחשבו על סדר גודל של טיפה של חומר בים בגודל של כדור הארץ כולו (למעשה בד"כ מדברים על דילול רב בהרבה, אבל כדור הארץ מספיק גדול כדי להבין את האבסורד). ידע בסיסי בכימיה מביא למסקנה שהסיכוי שבתוך התכשיר הסופי תימצא מולקולה אחת של חומר (פרט למים) היא אפסית. לכן בגדול הומיאופתיה מוכרת מים, רק מאוד יקרים. אה רגע, שכחתי – במהלך סדרת הדילולים (שמבוצעת בסדר שקשוקים מיוחד, נשבע לכם) משתחררת "האנרגיה החיונית" של החומר . לכן מוכרים לכם בעצם מים + אנרגיה. אבל אתם לא תשמעו פרסומות של מוצרים הומיאופתיים שמדברות על אנרגיה, אלא תמיד תועדף הכותרת של תכשיר "טבעי" \ "צמחי" (טוב מים זה די טבעי). הסיבה מאוד פשוטה – בציבור ישנה דעה רווחת שהומיאופתיה עוסקת בתמציות צמחיות או רקיחה עתיקת יומין, אז למה לסבך לאנשים את הראש עם דיבורים על אנרגיות? אה, ולגבי הקטע של עתיקת יומין, אנחנו מדברים על שיטה בת פחות מ300 שנה.
רדיקל חופשי 